אנטישמיות ואסלמופוביה במקום העבודה

רקע והקשר

בדצמבר 2023 פורסמו ממצאי מחקר רחב היקף שבחן ביטוי דתי ואפליה במקום העבודה. המחקר, שכלל כמעט 7,000 משתתפים, מצא כי אנשים מכל הקבוצות מתקשים לבטא את אמונתם בעבודה: בעוד שמחצית מהמשתתפים אמרו שהם לובשים בגדים או סמלים דתיים מחוץ לעבודה, פחות מרבע בחרו לעשות זאת במקום העבודה. המחקר הנוכחי נועד להעמיק ולהתמקד בשתי קבוצות ספציפיות: יהודים ומוסלמים, תוך בחינת היקף האנטישמיות והאסלמופוביה שחווים בעבודה, השפעת הסכסוך בין ישראל לעזה, והדרכים שבהן ארגונים יכולים לפעול על מנת שכולם יחושו בטוחים ומוכלים.

ממצאי הסקר

נוחות בשיתוף הזהות הדתית

83% מהמוסלמים הרגישו נוחים במידה מסוימת או במידה רבה לשתף את דתם עם עמיתים לעבודה, לעומת 58% בלבד מהיהודים. הפער הזה נובע בחלקו מכך שדתם של מוסלמים נראית לעין, בין היתר באמצעות לבוש, בעוד שיהודים רבים חשים צורך להסתיר את זהותם הדתית בשל חוויות עבר עם אנטישמיות.

מיקרו-אגרסיות ואפליה

שתי הקבוצות דיווחו על רמות גבוהות של מיקרו-אגרסיות: 69% מהמוסלמים ו-80% מהיהודים נתקלו בהן במקום העבודה. כ-45% מהמוסלמים ו-66% מהיהודים חוו או היו עדים לאפליה דתית. שיעור יהודים שדיווחו שחוו אפליה דתית ישירות עמד על 39%, לעומת 24% בקרב מוסלמים.

סוגי האפליה

בין שתי הקבוצות קיים הבדל באופי האפליה שהן חוות: מוסלמים מדווחים יותר על סטריאוטיפים ויחס מוטה, בעוד שיהודים מדווחים יותר על הטרדה מילולית ופיזית.

ההשפעה הרגשית

שתי הקבוצות חוות תגובות רגשיות שליליות חזקות בעקבות אפליה. יהודים נוטים יותר לחוש פחד, בעוד מוסלמים נוטים יותר להרגיש פגועים וכועסים.

נקיטת פעולה

יהודים נוטים יותר לנקוט פעולה פורמלית בעקבות אפליה, כגון פנייה למשאבי אנוש (29%) או עימות ישיר עם הגורם המפלה (26%). מוסלמים לעומתם נוטים יותר להתעלם מהמקרים (29%), מה שעשוי להצביע על רמות שונות של אמון במערכות הארגוניות.

הסתרת פרקטיקות דתיות

43% מהיהודים דיווחו שהם מסתירים את הפרקטיקות הדתיות שלהם בעבודה כדי להימנע מתגובות שליליות, לעומת 29% מהמוסלמים. יהודים נוטים יותר להסתיר את זהותם הדתית, מה שמשקף חשש גדול יותר מאפליה.

תמיכה ארגונית ואמון

74% מהמוסלמים חשים שמקום עבודתם תומך בהם מבחינה דתית, לעומת 63% מהיהודים. בנוסף, 61% מהמוסלמים הרגישו בטוחים לדווח על הערות שליליות הקשורות לדתם, לעומת 52% מהיהודים. 67% מהמוסלמים ימליצו על מקום עבודתם לאחרים מאותה הדת, לעומת 53% מהיהודים.

השפעת הסכסוך בין ישראל לעזה

47% מהיהודים ו-36% מהמוסלמים דיווחו שרמות האפליה שהם חווים עלו מאז ה-7 באוקטובר 2023. שתי הקבוצות חוו עלייה בהיקף האפליה, אך יהודים דיווחו על עלייה חדה יותר.

ראיונות וקבוצות מיקוד

משתתפים יהודים

מהשיחות עם יהודים עלו מספר נושאים מרכזיים. היהדות מרכזית בחיי המשתתפים, אך ביטויה מורכב: חלקם נמנעים מלענוד סמלים יהודיים או לדון באמונתם בשל חשש ואי-נוחות. נתקלים באנטישמיות הן בצורות עדינות, כגון סטריאוטיפים וחוסר ידע, הן בצורות בוטות יותר כגון הטרדה ממוקדת. רבים חשו שעמיתים ואנשים בסביבתם אינם מבינים את נקודת מבטם, במיוחד בנוגע לישראל. עלתה גם תחושת בגידה כאשר עמיתים שיתפו תוכן אנטישמי ברשתות החברתיות. האירועים שלאחר ה-7 באוקטובר תוארו כטראומטיים, ורבים נסוגו לתוך הקהילה היהודית כמקור תמיכה ונחמה.

משתתפים מוסלמים

גם מהשיחות עם מוסלמים עלו נושאים ייחודיים. זהותם הדתית גלויה לעין בשל לבושם, דבר שמוביל לשיפוטיות ולהנחות מראש. חוויות מקום העבודה מגוונות: חלק מרגישים שהמעסיקים מכבדים את אמונתם ומתאימים תנאים בהתאם, בעוד אחרים מדווחים על התנהגות פאסיבית-אגרסיבית. ארגונים רבים תוארו כמתנערים מאחריות לדיון פתוח על אסלמופוביה ועל הסכסוך בעזה. רשתות חברתיות תוארו כמקור למידע מוטעה ולסטריאוטיפים שליליים. רבים חשו שהם "נסבלים" ולא מתקבלים באמת כחלק מן הסביבה הסוציאלית.

הבדלים ודמיון בין הקבוצות

הבדלים עיקריים

הבדל בולט הוא גלילות הזהות הדתית: מוסלמים בדרך כלל אינם יכולים להסתיר את זהותם הדתית בשל לבושם, בעוד שיהודים לרוב יכולים לבחור אם לגלות את זהותם אם לאו. בנוגע לסכסוך בין ישראל לעזה, מוסלמים חשים לחץ להביע תמיכה בפלסטין תוך חשש מסטריאוטיפים, בעוד שיהודים, שנפגעו ישירות יותר מהאירועים, חשים צורך להגן על ישראל מבלי להיות מזוהים עם מדיניות ממשלתה. ביחס לפחד ובטיחות, מוסלמים חוו חשש מיידי יותר לבטיחות הפיזית בשל עלייה בשיח עוין כלפיהם, בעוד שיהודים נוקטים בצעדים מניעתיים ארוכי-טווח כדי להימנע מהיות מטרה.

דמיון בין הקבוצות

שתי הקבוצות חולקות חוויות משמעותיות: שתיהן מתמודדות עם חרדה הקשורה בהצגת סמלי אמונה בציבור. שתיהן חשות מודרות ומוחרגות בשל זהותן הדתית. שתיהן הרגישו את הנטל הרגשי של הסכסוך בין ישראל לעזה, אם כי מנקודות מבט שונות. שתיהן מסתמכות על תמיכת חברים קרובים ורשתות אמונה בעתות מתח. ושתיהן מוצאות ברשתות החברתיות מקור לשיח מזיק ולמידע מוטעה.

המלצות לארגונים

על בסיס ממצאי הסקר והשיחות הישירות, הוצגו עשר המלצות מרכזיות לארגונים:

1. פיתוח ואכיפה של מדיניות אפס-סובלנות לאפליה, הכוללת הגדרות ברורות של אנטישמיות ואסלמופוביה ותוצאות ממשיות לכל הפרה.
2. יצירת ערוצי דיאלוג ותמיכה פתוחים, כולל קבוצות עמיתים, מרחבים בטוחים לשיח, והודעות ארגוניות אמפתיות בעתות משבר.
3. הכשרה בנושאי מודעות תרבותית ורגישות, הכוללת הרצאות מומחים מהקהילות המוסלמית והיהודית וסדנאות לניהול שיחות קשות.
4. הבטחת התאמות דתיות והכלה: חדרי תפילה, חופשות לרגל חגים דתיים ואפשרויות מזון מתאימות.
5. קידום משאבי בריאות נפשית ורווחה, לרבות תמיכה בטראומה עבור עובדים שנפגעו מאירועים גלובליים.
6. מנהיגות המובילה בדוגמה אישית עם מסרים מאוזנים שמגנים על אלימות ושנאה מכל סוג.
7. טיפוח הבנה בין-קהילתית ואלייאנס, כולל יוזמות בין-דתיות ומשאבים לתמיכה הדדית.
8. גישה יזומה לניהול מתחים גיאופוליטיים בעבודה, תוך עידוד שיח מכבד ומניעת הסלמה.
9. ביקורות גיוון ומדידת התקדמות באמצעות אסוף פידבק שוטף מהעובדים ופרסום תוצאות.
10. מענה מתאים ללחצים חיצוניים כגון מחאות, תוך הבטחת בטיחות העובדים ותקשורת ברורה בעתות משבר.