מלגות בבר-אילן: מה קיים, מי זכאי ומתי נסגרת ההרשמה

מלגה בבר-אילן היא לא דבר אחד. תחת אותה מילה מסתתרות שש משפחות שונות לחלוטין זו מזו: כמה כסף הן שוות, מה הן דורשות ממך בתמורה, מי בכלל מחלק אותן, ומתי אפשר להגיש. סטודנט שמחפש "מלגה" ולא יודע לאיזו משפחה הוא שייך מבזבז את חודשי אוגוסט וספטמבר על טפסים לא רלוונטיים, ומפספס את אלה שהיו מתאימות לו.

המדריך הזה ממפה את השש: מי זכאי לכל אחת, כמה היא שווה בקירוב, כמה שעות היא גוזלת בפועל, ומתי חלון ההגשה נפתח. אחר כך הוא עובר לשלושת הדברים שקובעים אם תקבל: כללי הכפל, איך בונים בקשה, ומה עושים כשנדחית.

הערה על מספרים, והיא נוגעת לכל מה שכתוב כאן. חלק ניכר מדפי המלגות באתר האוניברסיטה ובאתרי הקרנות עדיין מציגים נתונים משנים קודמות בזמן כתיבת הדברים. בכל מקום שבו מופיע סכום או תאריך צוינה השנה שאליה הוא מתייחס. הסכומים והדד-ליינים מתעדכנים מדי שנה, ולכן השתמש בהם כדי לדעת מה קיים ובאיזה סדר גודל, ובדוק את המספר המדויק בדף הרשמי לפני ההגשה.

שש משפחות המלגות

1. על בסיס מצב כלכלי

אלה המלגות שמנוהלות דרך דקנט הסטודנטים, אגף מלגות וסיוע כלכלי. הן אינן דורשות תמורה בשעות, והן נבחנות לפי הכנסת המשפחה, מספר הנפשות, מצב תעסוקתי ונסיבות חריגות.

זו המשפחה שהכי הרבה סטודנטים זכאים לה והכי מעטים מגישים אליה, בעיקר משום שהיא דורשת לאסוף מסמכים. חשוב לדעת שהאגף הוא גם הכתובת למצוקה כלכלית שנוצרה במהלך השנה ולא רק בתחילתה.

מה שנבדק בפועל אינו רק גובה ההכנסה אלא היחס בינה לבין מספר הנפשות ולבין ההוצאות הקבועות. סטודנט שמתפרנס בעצמו, גר בשכירות ומשלם שכר לימוד מכיסו יכול להיות זכאי גם כשההכנסה שלו נראית סבירה על הנייר. הוא הדין למי שיש במשפחתו מחלה, נכות, הורה מובטל או אח נוסף שלומד.

הטעות הנפוצה כאן היא להניח שאתה לא זכאי ולא להגיש. אין לזה עלות מלבד שעה של איסוף מסמכים, ואין לזה השלכה שלילית על שום דבר אחר.

2. על בסיס הצטיינות

מלגות הצטיינות בבר-אילן מתחלקות לשתיים. יש מלגות שנקבעות בכניסה לתואר, כמו תוכנית אילנות למצטיינים בתואר ראשון, שדורשת ציון פסיכומטרי גבוה וממוצע בגרות גבוה ומעניקה פטור משכר לימוד לצד מלגת קיום חודשית וליווי אקדמי. ויש מלגות מחלקתיות שנקבעות בסוף שנה, על בסיס הישגים בפועל.

המשפחה הזו כמעט לא דורשת יוזמה מצד הסטודנט בשלב ההגשה, אבל היא דורשת דבר אחר: לשים לב לממוצע. חלק ניכר מהמלגות המחלקתיות מחושבות אוטומטית מהגיליון, וסטודנט שהמיר קורסים לציון עובר עלול לצאת מהספירה בלי לדעת.

שווה להכיר את הסף המדויק. הזכאות לרשימת מצטייני דקן ורקטור דורשת ממוצע 88 ומעלה, מיקום בשלושת האחוזים העליונים בחוג, ולפחות 32 נקודות זכות שנתיות עם ציון מספרי. הדרישה האחרונה היא זו שמפילה אנשים: מי שלמד בהיקף מצומצם, או שהמיר קורסים לציון עובר, פשוט לא מגיע למספר הנקודות הנדרש, גם אם כל הציונים שלו מצוינים.

המסקנה המעשית לתחילת שנה: אם אתה בטווח של הצטיינות, קח את זה בחשבון כשאתה בונה את היקף הלימודים ולא רק כשאתה בוחר קורסים. סטודנט שפרס את הלימודים על יותר שנים כדי להקל על העומס עלול לגלות שהוא יצא מספירת ההצטיינות בלי שאיש אמר לו זאת, פשוט משום שבכל שנה בנפרד לא הצטברו מספיק נקודות זכות.

ברמת האתר הרשמי קיים קטלוג מלגות מסודר שמפרט סכומים לפי סוג מלגה ולפי תואר. הסכומים שם נקובים בדולרים ובלי ציון שנה, ולכן הם שימושיים כדי לדעת אילו מסלולים קיימים ובאיזה סדר גודל, ולא כדי לתכנן תקציב.

3. תמורת התנדבות ומעורבות חברתית

הגדולה והמוכרת מכולן היא פר"ח. המודל הקלאסי הוא חונכות אישית של ילד או ילדה, פעמיים בשבוע, בהיקף של כארבע שעות שבועיות, בסך הכול בסביבות 114 שעות בשנה. הסכום שמופיע בדף פר"ח של בר-אילן הוא 7,000 ש"ח לשנה, עם תוספת של 2,600 ש"ח למשרתי מילואים ואפשרות למלגה מוגדלת דרך רשויות מקומיות מסוימות.

שווה לעשות את החשבון: 7,000 חלקי 114 שעות יוצא בערך 61 ש"ח לשעה, בלי לספור נסיעות. זה תעריף סביר בהחלט לעבודת סטודנט, והוא הופך את פר"ח מ"מלגה" ל"עבודה במשרה קטנה שמשתלמת".

לצד פר"ח יש מסלול פחות מוכר: מלגת חונכות דרך מדור תמיכה והנגשה, שבה החונכות ניתנת לסטודנט אחר עם צרכי נגישות, לרוב בקורסים שאתה עצמך לומד. לחלק מהסטודנטים זה עדיף, כי השעות גמישות והחומר ממילא רלוונטי.

4. תמורת לימודי יהדות

כאן צריך להיזהר, כי המילה "תוכנית" מכסה על שני דברים שונים.

יש תוכניות שמעניקות מלגה תמורת נוכחות בשיעורים ובפעילויות, כמו נפש יהודי, שפועלת בקמפוס ומעניקה בסביבות 5,000 ש"ח לשנה תמורת כשעתיים או שלוש שבועיות. ויש תוכניות לימוד תורני שהן עצמן כרוכות בתשלום ולא במלגה, כמו תוכנית ראשית של המכון הגבוה לתורה, שעלותה נעה בין 2,500 ל-3,500 ש"ח לסמסטר.

לפני שאתה נרשם לתוכנית "בשביל המלגה", ברר איזו משתי אלה זו. זו טעות שקורה כל שנה מחדש.

5. למשרתי מילואים

זו המשפחה שהשתנתה הכי הרבה בשנים האחרונות, וגם זו שהמספרים בה מתעדכנים הכי מהר. שני מסלולים עיקריים: מענק שכר לימוד, וקרן סיוע.

מענק שכר הלימוד ניתן לפי היקף השירות. בתשפ"ה עמדו הסכומים על החזר של 100% משכר הלימוד, עד כ-11,653 ש"ח, למי ששירת 50 ימים ומעלה בצו 8 במערך הלוחם, ועל 30%, עד כ-3,495 ש"ח, לשאר היחידות. אלה הנתונים של אותה שנה, והם מתפרסמים מחדש בכל מחזור שירות. ההגשה נעשית בדרך כלל בקיץ שלאחר תקופת השירות.

לצד המענק יש הקלות שאינן כסף ישיר אבל שוות כסף: רישום חוזר לקורס ללא חיוב, ביטול תקורה, והארכת משך התואר בלי חיוב נוסף למי שצבר היקף שירות משמעותי. פירוט מלא של הזכויות האלה מופיע במתווה האפוד האקדמי.

תנאי בסיסי אחד שמפיל בקשות: יש לוודא שאתה רשום כסטודנט באתר המילואים. בלי זה הנתונים לא מגיעים לאוניברסיטה, וכל השאר לא קורה.

6. מלגות חיצוניות שהאוניברסיטה רק מתווכת

קרנות ארציות שמחלקות מלגות לסטודנטים בכל המוסדות, והאוניברסיטה משמשת בהן בעיקר כמאשרת סטטוס. הבולטת שבהן עבור חיילים משוחררים היא קרן גרוס: עד 7,500 ש"ח, למי ששירת לפחות שנה ושטרם חלפו חמש שנים משחרורו, בתנאי נוסף של השתייכות לאחת מקבוצות הזכאות, ובדרישה ללימודים בהיקף מלא של 12 שעות שבועיות ומעלה ולכך שהלימודים אינם ממומנים ממקור אחר. הדף מציג את מועדי ההגשה של תשפ"ה, כלומר ספטמבר עד פברואר.

בקבוצה הזו נמצאות גם הקרן להכוונת חיילים משוחררים, מלגות מפעל הפיס, וקרנות פרטיות שמפרסמות קולות קוראים משלהן. לחלקן אין קשר לבר-אילן והן מוגשות ישירות.

שתי נקודות שכדאי להכיר לגבי המשפחה הזו. הראשונה: תנאי ההגשה שלהן קשיחים יותר מאלה של האוניברסיטה, והם נבדקים טכנית. דרישה של 12 שעות שבועיות פירושה 12 שעות, ובקשה של מי שרשום ל-10 תיפסל בלי דיון. השנייה: לרובן יש חלון הגשה יחיד בשנה, בלי מועד ב'.

ויש גם ערוץ שכדאי להכיר בנפרד: פלטפורמות שמרכזות קולות קוראים של מאות קרנות פרטיות ומאפשרות לסנן לפי פרופיל. אגודת הסטודנטים ממליצה על אחת מהן ומספקת קוד הנחה לסטודנטים של בר-אילן. השימוש בהן הגיוני במיוחד למי שנדחה מהמסלולים המוסדיים, כי הקרנות הפרטיות מחלקות לפי קריטריונים צרים בהרבה: מקום מגורים, תחום לימוד, מוצא, שירות, ולפעמים שילוב מוזר של כמה מהם שדווקא מתאים בדיוק לך.

ולתלמידי תואר שני ושלישי

המפה שונה כאן במידה מסוימת. לצד המשפחות הרגילות יש מלגות מחקר, מלגות של קרנות לאומיות ובינלאומיות, ומלגות שמשולמות מתקציב המנחה בתמורה לעבודה במעבדה או בפרויקט מחקר. האחרונות בדרך כלל אינן מפורסמות בשום מקום, והדרך היחידה למצוא אותן היא לשאול מנחים בתחום שלך.

הכלל שם פשוט: מנחה שמעוניין בך ימצא דרך לממן אותך, ומנחה שלא, לא. לכן ההשקעה הנכונה בשלב הזה היא בבחירת המנחה ולא בטפסים.

מה זה עולה לך בשעות

זו ההשוואה שכמעט אף אחד לא עושה לפני ההרשמה, והיא מכריעה יותר מגובה המלגה.

סוג המלגה	שעות בשנה, בקירוב	גמישות בשיבוץ
מצב כלכלי	אין	לא רלוונטי
הצטיינות	אין	לא רלוונטי
פר"ח, חונכות אישית	כ-114	נמוכה, שעות קבועות מול חניך
חונכות בתוך הקמפוס	משתנה	גבוהה יחסית
תוכנית יהדות עם מלגה	כ-100 עד 140	בינונית, מועדים קבועים
מענק מילואים	אין	לא רלוונטי

הסיפור שחוזר כל שנה הוא של סטודנט שנרשם לתוכנית עם מלגה של 5,000 ש"ח, גילה בנובמבר שהמפגשים נופלים על ערב שבו יש לו קורס חובה, ונשאר עם התחייבות שהוא לא יכול לקיים. שעה על הלוח לפני ההרשמה חוסכת את זה.

ארבע שאלות ששווה לשאול לפני שחותמים על התחייבות לשעות:

• מתי בדיוק השעות מתקיימות, ובאיזו גמישות? "פעמיים בשבוע" יכול להיות שני מועדים קבועים לשנה שלמה, או שני מועדים שמתאמים מחדש כל חודש.
• מה קורה אם אני יוצא למילואים או חולה? יש תוכניות עם מכסת היעדרות ברורה, ויש כאלה שבהן כל שעה שהוחסרה מקוזזת מהמלגה.
• מתי משולם הכסף? חלק מהמלגות משולמות בשני תשלומים, אחרי סמסטר א' ואחרי סמסטר ב'. מי שבונה על התשלום באוקטובר עלול לגלות שהוא מגיע במרץ.
• מה קורה אם אני פורש באמצע? בחלק מהתוכניות יש החזר יחסי, ובחלקן פרישה מבטלת את הזכאות כולה.

ועוד חשבון שכדאי לעשות: הוסף למספר השעות גם את זמן הנסיעה. חונכות של ארבע שעות שבועיות במקום שנמצא שעה מהבית היא בפועל שש שעות, וזה משנה את התעריף לשעה בשליש.

איזו משפחה מתאימה לך

במקום לרוץ על כל הרשימה, שווה לזהות קודם באיזה משלושת המצבים אתה נמצא.

יש לך זמן ואין לך כסף. המשפחה הנכונה היא זו שמשלמת תמורת שעות: חונכות בפר"ח, חונכות בקמפוס, או תוכנית עם מלגה. היתרון שלה הוא שהיא כמעט ודאית: אם אתה עומד בדרישות ומוכן להתחייב, תקבל. החיסרון הוא שהיא לוקחת מהשבוע שלך.

אין לך זמן ואין לך כסף. כאן הכיוון הוא סיוע כלכלי והקלות בשכר לימוד, שאינן דורשות דבר מלבד טפסים. הן פחות ודאיות, ולכן שווה להגיש לכמה מקורות במקביל ולא להמר על אחד.

יש לך ציונים טובים. אז המשפחה הרלוונטית היא הצטיינות, והפעולה הנכונה אינה הגשה אלא שמירה על התנאים: היקף לימודים שעומד בסף הנקודות, ותשומת לב להשלכות של המרת ציונים.

רוב הסטודנטים נמצאים ביותר ממצב אחד, ולכן ההיגיון הוא לשלב: מקור אחד יציב שמבוסס על תמורה, ובקשה אחת או שתיים למקורות שאינם ודאיים.

לוח הזמנים של הסתיו

אין תאריך אחד שמתאים לכל המלגות, אבל יש דפוס עונתי יציב שאפשר לתכנן לפיו:

• אוגוסט: מדור המלגות של הדקנט מקיים מפגשי זום פתוחים למתעניינים. זה החודש לאסוף מסמכים, לא להגיש.
• ספטמבר: נפתחת ההרשמה לפר"ח ולרוב מלגות ההתנדבות, וכן לקרנות החיצוניות לחיילים משוחררים.
• אוקטובר ונובמבר: נסגרת ההרשמה לפר"ח, ונפתחות בקשות הסיוע הכלכלי דרך הדקנט.
• דצמבר עד פברואר: מועד אחרון לחלק מהקרנות החיצוניות. זו גם התקופה שבה מתפרסמות תשובות על בקשות מתחילת השנה.
• קיץ: חלון ההגשה למענקי שכר לימוד למשרתי מילואים, בהתאם למחזור השירות שהסתיים.

המסקנה המעשית: אוגוסט וספטמבר הם החודשים שקובעים. מי שמתחיל לחפש מלגות בנובמבר כבר פספס את רובן.

ויש חריג אחד ששווה לזכור: בקשות סיוע כלכלי נקודתי, למצב שהשתנה במהלך השנה, אינן כפופות ללוח הזה. אם משהו קרה בינואר, פונים בינואר.

ומה עם דיור

מלגת דיור ככלי נפרד כמעט אינה קיימת בבר-אילן, ומה שכן קיים הוא עדיפות בהקצאת מעונות. קריטריוני הזכאות למעונות כוללים מרחק מגורים, מצב כלכלי ונסיבות אישיות, ומשרתי מילואים מקבלים בהם קדימות. כלומר מי שמחפש הקלה בעלות הדיור צריך לפנות למדור המעונות ולא למדור המלגות, ולעשות זאת בחלון ההרשמה למעונות, שנסגר מוקדם יחסית.

איך מחליטים על הבקשה שלך

הבנת הצד השני של השולחן משנה את אופן ההגשה יותר מכל טיפ אחר.

בקשות סיוע כלכלי נבחנות מול קריטריונים מנוקדים: הכנסה לנפש, מצב תעסוקתי, נסיבות מיוחדות, ולעיתים גם היקף הלימודים. הוועדה לא מכירה אותך, והיא לא מסיקה. אם לא כתבת שאתה מפרנס יחיד, מבחינתה אינך מפרנס יחיד. אם לא צירפת אישור על ההוצאה הרפואית, היא לא קיימת.

מלגות תמורת התנדבות עובדות אחרת לגמרי. שם השאלה אינה כמה אתה צריך אלא כמה סביר שתעמוד בהתחייבות. לכן בקשה שמראה זמינות ברורה, ניסיון קודם בעבודה עם ילדים או נוער, ורצינות בניסוח, חזקה יותר מבקשה שמדגישה מצוקה.

ומלגות הצטיינות בכלל לא כוללות בקשה ברוב המקרים: הן מחושבות מהגיליון. מה שאפשר לעשות בהן זה לוודא שהנתונים שלך במערכת נכונים, ולפנות למזכירות אם משהו נראה חסר.

מלגות מחלקתיות, ולמה כמעט אף אחד לא שומע עליהן

לצד המלגות המרכזיות יש מלגות שמחולקות ברמת המחלקה או הפקולטה: פרסים על עבודה סמינריונית מצטיינת, מלגות של קרנות שהוקדשו לתחום מסוים, ומלגות שמופנות לסטודנטים בשנה מתקדמת. הן קטנות יחסית, בין כמה מאות לכמה אלפי שקלים, והתחרות עליהן נמוכה בהרבה משום שהן מפורסמות במייל אחד ובלוח מודעות אחד.

שתי פעולות שמכסות את רוב המקרה: לקרוא את המיילים של המחלקה במקום למחוק אותם, ולשאול את מזכירות המחלקה פעם בשנה אם יש מלגות מחלקתיות שאפשר להגיש אליהן. השאלה השנייה לוקחת דקה ומחזירה את עצמה.

כפל מלגות

זה הסעיף שגורם למרבית האכזבות, ולא משום שהכללים מחמירים אלא משום שאף אחד לא קורא אותם לפני.

לפני הכול, שווה להבחין בין שני סוגי הגבלה. יש מלגות שאוסרות על קבלת מלגה נוספת בכלל, ויש מלגות שאוסרות רק על כפל מאותו מקור מימון או על אותה עילה. ההבדל גדול, והוא כתוב בתקנון של כל מלגה ולא בכלל אחיד.

העיקרון החוזר: לא מקבלים פעמיים על אותו דבר ממימון ציבורי. מענק שכר לימוד למשרתי מילואים ניתן בתנאי שאין מלגה נוספת במימון המדינה על אותה תקופה. מי שמקבל מלגת מילואים מהאוניברסיטה ומגיש במקביל להחזר במסלול ממשלתי מגלה שהסכומים מקוזזים זה מזה. זו אינה תקלה אלא בדיוק מה שהכלל אומר, וזה שווה לדעת מראש כדי לא לבנות על סכום שלא יגיע.

מה כן משתלב בדרך כלל: מלגה על בסיס מצב כלכלי לצד מלגה תמורת התנדבות, כי הן מבוססות על עילות שונות ואחת מהן היא תמורה לעבודה. ומה שכמעט אף פעם לא משתלב: שתי מלגות שמשלמות על אותן שעות התנדבות.

איך מגישים בקשה שמתקבלת

שלושה שלבים, ורובם הכנה.

אסוף את התיק מראש

הרשימה חוזרת על עצמה כמעט בכל בקשה:

• תעודת זהות עם ספח, שלך ושל ההורים כשהבקשה מבוססת על מצב כלכלי
• אישור לימודים ואישור על היקף השעות, שמופקים לבד מאינ-בר
• שלושה תלושי שכר אחרונים, או אישור על היעדר הכנסה
• אישורי הכנסה של ההורים, לרוב טופס 106 או שומת מס
• אישור שירות צבאי או לאומי, ואישורי מילואים אם רלוונטי
• אסמכתאות לנסיבות חריגות: אישורים רפואיים, אישור אבטלה, אישור נכות, חוזה שכירות

אם תאסוף את התיק פעם אחת באוגוסט ותשמור אותו בתיקייה אחת, כל בקשה נוספת תיקח עשרים דקות במקום שלושה ימים. שמור את הקבצים בשמות ברורים ובפורמט PDF; טפסים שמוגשים כצילומי מסך מטלפון נדחים לעיתים קרובות על איכות ולא על תוכן.

כתוב את סעיף המצב הכלכלי כמו דוח, לא כמו סיפור

זה החלק שבו נופלים הכי הרבה. הוועדה קוראת מאות בקשות, והיא מחפשת עובדות שאפשר לאמת. כתוב מספרים: הכנסה חודשית, מספר נפשות, שכר דירה, הוצאות חריגות קבועות ומה השתנה בשנה האחרונה. אם יש נסיבה חריגה, ציין אותה בשורה אחת ובלי דרמה, וצרף אסמכתה. פסקה מרגשת בלי מספרים חלשה מטבלה קצרה עם מספרים.

הגש מוקדם ובדוק שהתקבל

בקשה שהוגשה בשעה האחרונה של יום ההגשה, בלי אחד המסמכים, נפסלת טכנית ולא לגופה. אחרי ההגשה בדוק שהיא נקלטה, ושמור צילום מסך של האישור.

חמש טעויות שחוזרות כל שנה

1. להניח שאתה לא זכאי. הקריטריונים רחבים יותר ממה שנדמה, במיוחד למי שמפרנס את עצמו.
2. להגיש בלי מסמך אחד. בקשה חסרה נפסלת טכנית ולא נבחנת לגופה, וזו הסיבה הנפוצה ביותר לדחייה.
3. להירשם לתוכנית בגלל המלגה, בלי לבדוק שעות. ואז לגלות שהמפגשים מתנגשים עם קורס חובה.
4. לבנות על סכום לפני שהוא אושר. במיוחד כשמדובר בשני מקורות מימון ציבורי שעלולים לקזז זה את זה.
5. לחכות לנובמבר. רוב חלונות ההגשה נפתחים ונסגרים לפני שהסמסטר בכלל מתחיל.

נדחיתי. מה עכשיו

ראשית, ברר מה נדחה בדיוק. יש הבדל בין בקשה שנדחתה לגופה לבין בקשה שנפסלה על חוסר במסמך, והשנייה לרוב ניתנת לתיקון בפנייה ישירה.

שנית, אל תסתפק בערוץ אחד. הדקנט מפעיל גם קרנות סיוע נקודתיות למצבים שנוצרו במהלך השנה, והן אינן מותנות בבקשה השנתית. פנייה לאגף בתחילת סמסטר ב' היא לגיטימית לחלוטין.

שלישית, הרחב את החיפוש מעבר לאוניברסיטה. יש קרנות שמחלקות מלגות לפי מקום מגורים, לפי תחום לימוד, לפי מוצא או לפי שירות, והן לא מפורסמות בדף אחד מרוכז. אגודת הסטודנטים ממליצה על פלטפורמות חיפוש שמרכזות אותן, ובחלקן יש קוד הנחה ייעודי לסטודנטים של בר-אילן.

ושווה לדעת שדחייה בשנה אחת אינה קובעת דבר לגבי השנה הבאה. הקריטריונים משתנים, מספר הזוכים משתנה, והנסיבות שלך משתנות. סטודנטים רבים מפסיקים להגיש אחרי דחייה אחת, וזה ויתור על סכום שהיה עשוי להגיע.

ורביעית, בדוק אם אתה זכאי דרך ערוץ אחר לגמרי. חלק ניכר מהסטודנטים שנדחים ממלגת סיוע כלכלי כן זכאים להקלות בשכר לימוד: פריסת תשלומים, ביטול תוספות, או דחיית תשלום. אלה אינם מלגה, אבל הם משפיעים על תזרים המזומנים שלך בדיוק כמו מלגה, והם מטופלים במדור שכר לימוד ולא במדור המלגות.

וחמישית, ההצעה הכי פחות זוהרת וגם הכי יעילה: מלגות שמבוססות על תמורה, כמו חונכות, כמעט תמיד פחות תחרותיות ממלגות שמבוססות על מצב או על הצטיינות. מי שנדחה משתיים הראשונות ומוכן לתת ארבע שעות שבועיות, ימצא מלגה.