מועדי ישראל – תלמוד הלכה ומנהג: שחזורים ושאלות למבחן
שחזורים, התשובות הנכונות מודגשות
- "זכור ושמור" – זכרהו מלפניו ושמרהו לאחריו", משפט זה מתייחס ל:
- מנהגם של שמאי ותלמידיו לתכנן את כל השבוע לכבוד שבת.
- תוספת שבת לפניה ולאחריה.
- קידוש בשבת בערב, והבדלה במוצ"ש.
- מהי שבת מברכין ?
- כל שבת נקראת כך בגלל הקידוש.
- שבת שלפני ר"ח, בה מכריזים על ר"ח הקרוב.
- שבת שלפני פורים. (שבת זכור)
- שבת חוה"מ פסח.
- מהו עירוב תבשילין ?
- הטמנת תבשיל ע"מ לאפשר בישול מיו"ט לשבת.
- הטמנת תבשיל ע"מ לאפשר טלטול מבית לבית בשבת.
- הטמנת תבשיל ע"מ לאפשר יציאה מהעיר בשבת.
- מהי מצה שרויה ?
- מצה הנאפית עם מי-פרות וביצים.
- מצה שמוכנסת למשקה או מרק, ויש נוהגים לאסור אותה בפסח.
- מצה שהקפידו שלא תחמיץ.
- מהי מנורת השיפודים ?
- המנורה שהחשמונאים הכינו מלהבי-חרבותיהם.
- מנורת הזהב שהחשמונאים הכינו בכ"ה כסלו.
- מנורת המקדש שטומאה ע"י היוונים.
- מדוע יש מצוה להדליק נרות-שבת דווקא בשמן זית ?
- זהו השמן הכי נפוץ במזה"ת, וחכמים רצו להקל על העם.
- כל הנרות מודלקים ביהדות עם שמן זית.
- שמן-זית נבחר ע"י ה' להדלקת מנורת המקדש.
- בשמן זית נעשה נס חנוכה, ומכאן חביבותו הרבה.
- מהי הכוס החמישית ?
- כוס הפורענות שעתיד הקב"ה להשקות את הגויים לעת"ל.
- כוסו של אליהו בליל הסדר.
- כוס הקידוש בליל הסדר.
- מה לא נכון ?
- חליל, שור, סל – קשורים להבאת ביכורים לביהמ"ק.
- תאנה, שקד, אגוז – ממרכיבי החרוסת.
- חלב, שמן, שומן – אין מדליקים בהם נרות שבת. (מדליקים רק בסוגי שמן שונים)
- כרפס, ביצה, מרור – מוטבלים בליל הסדר במי מלח. (מרור מוטבל בחרוסת)
- מה עושים עם חמץ שעבר עליו הפסח ?
- ניתן לתת לצדקה את ערכו, ואז מותר לאכלו.
- אסור גם בהנאה.
- מותר להאכיל איתו חיות.
- מה לא נכון בחנוכה.
- מותר להנות מאור הנרות אחרי ½ שעה.
- צריך לשים שמן בנרות כדי שידלקו לפחות ½ שעה.
- מותר להדליק כל הלילה.
- מה לא נכון במשלוח-מנות ?
- גם נשים חייבות.
- ניתן לשלוח בגדים במקום אוכל.
- במידה ושלח – יצא ידי חובה גם אם המנות אבדו בדרך.
- מדוע לא פשט המנהג לומר עשרת הדברות מידי יום ?
- כדי שאנשים לא יחשבו שרק הם ניתנו מה'.
- כי ק"ש כוללת את המצוות שבעשרת הדברות.
- כי כך נהגו המינים, וחכמים רצו להתרחק ממנהגיהם.
- מהו מאכל האמונה ?
- קרבן פסח.
- מצה.
- ביכורים.
- מאכלי חלב.
- מהו קידושא רבא ?
- קידוש בשבת בבוקר.
- קידוש בשבת בערב.
- קידוש החודש.
- בל"ג בעומר נוהגים שמחה בגלל מות רשב"י. מדוע ?
- זה לא בגלל רשב"י, אלא בגלל מרד בר-כוכבא.
- בגלל שבמותו נשמתו התאחדה עם בוראה.
- זה לא בגלל רשב"י אלא בגלל שתלמידי ר' עקיבא פסקו למות.
- תשובות א' וג' נכונות.
- מהי מגילת תענית ?
- רשימת ימי צום.
- רשימת ימי שמחה.
- מגילת אסתר, שבה מוזכר צום אסתר.
- מגלת אנטיוכוס.
- מה משמעות המושג הסתר פנים ?
- עונש משמים ע"פ העקרון "מידה כנגד מידה".
- עונש משמים שבו ה' מתעלם מהחוטא.
- התנהגות לא-מוסרית של בני אדם אגואיסטים.
- מדוע יציאת מצרים היא אחד הטעמים למצוות השבת ?
- בני-ישראל נגאלו בזכות הקפדתם על השבת.
- השבת מהווה מעין "יציאה מעבדות לחרות".
- השבת היא המצווה הראשונה שהצטונו אחרי יציאת מצרים.
21) מהי 'תקיעה גדולה'?
- a) כך נקראת התקיעה בחצוצרות בבית המקדש, בזמן ניסוך המים [ראה בחוברת: עמ' 112]
- b) כך נקראת התקיעה בשופר לפני כניסת השבת, וזו התקיעה שנועדה להודיעה על בואה [ראה בחוברת: עמ' 9]
- c) כך נקראת התקיעה המסיימת את סדר התקיעות בראש השנה.
תשובה 3 היא הנכונה – ראה בחוברת: עמ' 75, צד שמאל, למעלה.
22) מהי 'הכוס החמישית' ומה מקומה בליל הסדר?
- a) כך נקראת כוס הקידוש בליל הסדר, בגלל שנאמרים בקידוש זה חמש ברכות [יקנה"ז]. [ראה בחוברת: עמ' 200].
- b) כך נקראת כוס היין המיוחדת, שנמזגת ואיננה מיועדת לשתייה, והיא נקראת גם כוסו של אליהו הנביא.
- c) כך נקראת כוס היין האדומה בליל הסדר, כי חמש מכות שבהם הכה הקב"ה את מצרים היו מכות של הרג: ערוב, דבר, ברד, מכת בכורות וקריעת ים סוף. [ראה בחוברת: עמ' 203]
תשובה 2 היא הנכונה – ראה בחוברת: עמ' 204-203.
23) נהוג להרבות באכילה ובשתיה בערב יום הכיפורים, נאמרו לכך כמה וכמה טעמים, מה מבין הבאים איננו נכון?
- a) בכך אנו מכפרים על חטאם של אדם וחוה שאכלו מעץ החיים.
- b) בכך אנו מראים את שמחתנו על בוא עת הכפרה.
- c) בכך אנו מכינים עצמנו לצום, באופן שיקל עלינו לקיימו.
תשובות 2, ו-3 נכונות, ראה בחוברת: עמ' 87.
תשובה 1 איננה נכונה – היא לא שייכת למנהג האכילה והשתייה בערב יוהכ"פ (לפי החומר שלפנינו בחוברת), וגם האמור בה איננו נכון, שהרי איש לא אכל מעץ החיים.
24) נוהגים להסב בליל הסדר, לפניך קביעות שונות ביחס להסבה, מה מבין הבאים איננו נכון?
- a) עיקר חובת ההסבה היא באכילת מצה ובשתיית ארבע כוסות.
- b) ההסבה היא צורת אכילה של עשירים ומלכים, ומשום כך הורו חכמים להסב בליל הסדר, כי בלילה הזה, ליל הגאולה, ראוי לכל ישראל לנהוג כמנהגם של גדולים ובני חורין.
- c) יש להסב על צד שמאל. אבל, איטר יד, האוכל ביד שמאל, משיקולי נוחות טבעיים, יסב על צד ימין.
תשובות 1 ו-2 נכונות, ראה בחוברת: עמ' 201-200.
תשובה 3 איננה נכונה – אמנם, המשפט הראשון "יש להסב על צד שמאל" נכון. אבל, המשפט השני אודות איטר יד איננו נכון, שכן, גם איטר יד מסב על צד שמאל. ראה בחוברת: עמ' 201.
משפטים נכונים
- הלוח העברי מבוסס על מחזור כדור הארץ סביב השמש, ועל סיבוב הירח סביב כדור הארץ.
- מצוות קריאת התורה מיוחסת למשה רבנו ועזרא הסופר.
- לחם משנה מכוסה כדי לא "לבייש" את הפת (שמברכים על היין לפניה) וזכר למן, שהיה מכוסה.
- מותר לבשל ביום טוב כל עוד זה לצורכי היום, עדיף להכינו מראש אם טיב התבשיל אינו נפגם כשמכינים אותו מראש. (אם המאכל טוב יותר באם הוכן בערב יום טוב אזי אסור לעשותו ביום טוב)
- בחול המועד אסורות מלאכות שבאי-עשייתן אין משום נזק כספי. (בחול המועד מותרות מלאכות שבאי-עשייתן יש משום נזק כספי)
- עצרת – יום מותו של דוד המלך.
- שיר השירים נקרא בפסח. (וגם בימי שישי)
- מנהג שבועות – צומח ירוק – זכר להר סיני שהיה ירוק, משפריצים מים זכר לטל שה' הזה על עם ישראל.
- הירק המומלץ ביותר כ"מרור" הוא חסה.
- בבבל היו מסיימים את התורה כל שנה, ובא"י כל ½ 3 שנים.
- צידה, בצירה וקצירה אסורות ביו"ט. (גם טחינה וסחיטה אסורות)
- בחו"ל יום טוב שני נחגג כיום, למרות שהלוח נקבע לפי חישוב, מחשש שמדינות יגזרו על לימוד תורה, ושוב נהייה תלויים בראיית מולד הירח.
משפטים לא-נכונים
- ביו"ט מותר להבעיר אש, וכן להעביר אש שכבר דולקת. (הנכון: מותר להגדיל אש, או להקטין או לכבות אם זה הכרחי להכנת המזון)
- הנפת העומר הינה טקס פרטי שכל חקלאי עורך. (הנכון: זה טקס ציבורי)
- מנהגי האבלות של בין-המצרים מסתימים עם צאת צום תשעה באב. (הנכון: מסתימים ביום י' בטבת)
- מצוות ההסבה כוללת הזמנת אורחים לסדר.
- הדלקת הנרות מהווה (לפי רוב הדעות) את קבלת השבת עבור נשים. גברים מקבלים אותה באמירת "במה מדליקין". (הנכון: הגברים מקבלים בתפילת ערבית)
- בית השבת – כינוי למקום בו היו שמים את נרות השבת. (הנכון: בית כנסת שנקרא גם שבתיאון)
- מצוות אכילת האפיקומן נוהגת כל הלילה. (הנכון: עד לפני חצות הליל).
- החודש העברי מחושב ע"י חלוקת השנה ל- 12 חלקים שווים. (הנכון: החלקים לא שווים, 29 יום ו-30 יום).
- מכירת חמץ היא תקנת חכמים עבור מי שמתעצל לבדוק. (הנכון: למי שיש לו הרבה חמץ ושרפתו תגרום נזק רב).
- בין המצרים – הימים בין ר"ח אב לתשעה באב. (הנכון: בין י"ז תמוז ועד ט' באב ואחר כך גם בי' באב).
- אכילת חלב בשבועות היא זכר למן שהיה בצבע לבן. (הנכון: בגלל התורה היא "דבש וחלב תחת לשונך" וגם בגלל שלאחר שקבלו התורה חזרו לאוהלינם ולא יכלו לאכול בכלים ואכלו רק חלב).
- רב פורים – מנהג בו ראש הישיבה דורש דרשות שטות בסעודת פורים. (הנכון: תלמיד שמתחפש לרב ודורש דברי ליצנות)
- תשעה באב – היום בו פסקו מתי-מדבר. (הנכון: נאמר לישראל במדבר שלא יכנסו לא"י; חרב בית המקדש ה-1; ה-2; נפלה ביתר; נחרשה ירושלים; מתי מדבר פסקו בט"ו באב)
- חכמים לא חייבו לצום בגולה פעמיים ביוה"כ, אך המליצו על כך למהדרין (הנכון: לא עושים זאת משום שסכנה להטיל על הציבור שיצמו שני ימים).
- מספר קני החנוכיה כמספר קניה של מנורת המקדש. (הנכון: חנוכיה שמונה קנים בתוספת אחד לשמש, בבית המקדש למנורה שבע קנים).
- אין צורך לכסות את לחם המשנה בשבת אם הוא פרוס. (חובה לכסות הלחמים בשבת)
- הזרוע בליל הסדר נאכלת כזכר לקרבן הפסח. (הנכון: לא נאכלת היא רק לזכר קורבן הפסח, הביצה זכר לקורבן החגיגה).