"החוויה הדתית לסוגיה" בקריאת החובה של קורס 31779, ואיפה בבר-אילן מתווכחים איתו
בקורס 31779, "ויליאם ג'ימס: פסיכולוגיה, מטאפיסיקה, פרגמטיזם", אצל ד"ר תמר לבנון במחלקה לפילוסופיה, יש שלושה עשר שיעורים וכולם על הוגה אחד. בשיעור החמישי, "ג'יימס על רצון חופשי, דטרמיניזם ואמונה", הקריאה הנדרשת היא שלושה פריטים, ואחד מהם הוא "החוויה הדתית לסוגיה".
שווה לשים לב לפרט אחד בסילבוס: ביבליוגרפיית החובה של הקורס רשומה כולה באנגלית, במהדורות הרווארד של כתבי ג'יימס. דווקא הספר הזה מופיע בתוכנית השיעורים בשמו העברי. כלומר הקריאה כאן היא בתרגום, וזה מה שהופך את השאלה איזו מהדורה בידכם לשאלה מעשית.
על מה הספר
ויליאם ג'יימס (1842 עד 1910) היה פסיכולוג ופילוסוף אמריקני, מייסד הפרגמטיזם. הספר יצא ב-1902, והוא נולד מעשרים הרצאות שנשא באוניברסיטת אדינבורו במסגרת כתב מינוי שהוקדש לדת הטבעית.
מה שג'יימס עושה בו הוא תיאור פסיכולוגי של החיים הדתיים. הוא מניח בצד את המוסדות, את התאולוגיה ואת הפולחן, ופונה אל עדויות אישיות: יומנים, וידויים, מכתבים ואוטוביוגרפיות של מאמינים מכל הסוגים. מתוכן הוא בונה את ההבחנות שהספר זכור בהן: דתה של בריאות הנפש מול הנפש החולה, הנולדים פעם אחת מול הנולדים פעמיים, התחדשות, קדושה ומיסטיקה.
וההבחנה שחשובה יותר מכולן להבנת הספר נמצאת בהרצאה הראשונה: ג'יימס מפריד בין השאלה מה טיבו של דבר ואיך נתהווה, ובין השאלה מה ערכו. לטענתו אי אפשר להסיק את האחת מן האחרת. הוא בונה על זה טיעון שלם: גם אם לכל חוויה דתית יש סיבה אורגנית, אין בכך דבר שמפריך את ערכה, מפני שלכל מצב נפש יש סיבה אורגנית, ובכלל זה לתיאוריות מדעיות ולאי אמונה.
מה שכדאי לקרוא גם אם זה לא מוקצה
ההקצאה בשיעור החמישי היא לספר כולו, בלי טווח עמודים, ולכן ההחלטה מה לקרוא בפועל היא שלכם. שני חלקים ששווים את הזמן אפילו אם לא תגיעו אליהם בשיעור.
ההרצאות השש עשרה והשבע עשרה, על מיסטיקה. כאן ג'יימס אוסף עדויות של מיסטיקנים מדתות שונות ומחלץ מהן את התכונות החוזרות: החוויה אינה נמסרת במילים, יש בה תחושת ידיעה וגילוי, היא חולפת, והאדם חש בה שאינו הפועל אלא הנפעל. ארבעת הסימנים האלה הם החלק המצוטט ביותר בספר בספרות המחקר העברית.
ההרצאה העשרים, המסקנות, ואחרית הדבר. ג'יימס עצמו מפנה בהקדמה את הקורא הממהר אל שני המקומות האלה, שם הוא מנסח את עמדתו הפילוסופית. אם אתם כותבים עבודה על הרצון להאמין ועל הדטרמיניזם, זה החומר שמתחבר ישירות לשני הפריטים האחרים שבאותו שיעור.
איפה בבר-אילן מתווכחים עם הספר
העובדה שהספר נלמד כאן אינה אומרת שמקבלים את טיעונו, ובמוסד הזה דווקא הוויכוח עליו הוא החלק המעניין.
הביקורת החוזרת ביותר נוגעת לחומר שג'יימס בנה עליו. הוא אסף עדויות מכל הדתות, אבל רוב החומר שבידיו נוצרי, ולכן הטענה היא שמושג "החוויה הדתית" שהוא מחלץ ממנו נראה אוניברסלי ואינו כזה: הוא מעמיד במרכז את החוויה הפנימית של היחיד, ודוחק את הממד של מצווה, של הלכה ושל קהילה. מי שבא ממסורת שבה המעשה קודם לחוויה מרגיש את הפער הזה מיד.
הטענה הזאת אינה שלנו ואינה חדשה. היא מופיעה בעבודות מחקר בעברית, ובהן עבודת מ"א במחלקה לפילוסופיה יהודית בבר-אילן שמצטטת את ארבעת סימני החוויה המיסטית מן המהדורה העברית, ולצד זה דנה בג'יימס יחד עם רודולף אוטו, אוולין אנדרהיל ומירצ'ה אליאדה, ובטענה שהבנת הקדושה אצלם נשענת על חומר נוצרי.
מה שמעשי בזה עבורכם: זו זווית מוכנה לעבודה סמינריונית, והיא עובדת לשני הכיוונים. אפשר לטעון שג'יימס הכליל מתוך מקרה פרטי, ואפשר לטעון שההבחנות שלו כן נושאות משקל גם במסורת אחרת. בשני המקרים צריך את הטקסט עצמו, לא תקציר שלו.
איזו מהדורה בידכם
לספר יש בעברית שתי מהדורות. הראשונה היא של הוצאת מוסד ביאליק משנת 1949, בתרגום יעקב קופליביץ' ובעריכת יהודה אבן-שמואל, והיא מכילה את כל עשרים ההרצאות. היא בדפוס, נמכרת חדשה בכ-65 עד 89 ₪, וזמינה גם דיגיטלית בספריית כותר. דרך הספרייה הדיגיטלית של בר-אילן זו הדרך הזולה ביותר להגיע אליה, וכדאי לבדוק שם לפני שקונים.
החודש יצא תרגום עברי חדש מאנגלית: 322 עמודים, PDF או EPUB, 39 ₪, עם טעימה חופשית להורדה. שתי תכונות שלו רלוונטיות לעבודה אקדמית. הראשונה, כל 363 הערותיו של ג'יימס נמצאות בו במספורן המקורי, ולצידן הערות מתרגם שמסבירות מי האנשים שהוא מזכיר ומה פירושם של מונחים רפואיים מ-1902. השנייה, מספרי העמודים של מהדורת המקור מופיעים בשוליים, כך שאפשר לצטט במספור של לונגמנס ולהצליב עם ספרות המחקר באנגלית.
הערה מעשית אחת: מספרי העמודים שונים בין שתי המהדורות העבריות, ולכן ציינו בביבליוגרפיה באיזו מהדורה קראתם והפנו למספרי העמודים שלה בעקביות. על ההפניות עצמן כתבנו במדריך הכתיבה האקדמית. ובנושא קרוב, "אמיל" ברשימת הקריאה בפקולטה לחינוך.